דף הבית אודות הישיבה מוסדות הישיבה רבני הישיבה בעבר אלבום תמונות צור קשר
רשימת תפוצה
שם
דוא"ל
שלח רעיונות לפרשת שלח ר´ יהודה וינגוט

בס"ד

רעיונות לפרשת שלח – ר' יהודה וינגוט

 

כלב ויהושע

בין הנקודות המשתפות כמה פרשנים לפרשנו, היא ההשוואה בין כלב ליהושע.

על יהושע נתפלל משה ואף הוסיף לו אות . כלב הלך בעצמו להתפלל על קברי אבות.

כאשר היתה תלונת המרגלים בפני העם, היה כלב זה שהסה והשתיק את העם. ועוד בדרך מיוחדת, שנראה כמסייע למרגלים ונתהפך לטובת משה.

הרב משאש זצ"ל, רבה של ירושלים, מגדיר כך כי כלב היה לאומי "מאותם אשר אהבת הלאום והארץ בוערת בם", וידע משה כי ההליכה בארץ תגביר בו את רגשי אהבתו לה ולא יבא לכפור בה.

אמנם יהושע משרת משה היה שקוע בתורה ומצוות, ולא הרגיש מה זו לאומיות טבעית. (ואין לתמוה על דבר זה, הנה בגטין נ"ז. מוזכר שיש צדיקים גדולים שלא התאבלו על ירושלים).

על כן התפלל משה על יהושע והוסיף לו א משם ה' שזכות התורה שעסק תעמוד לו.

 

הנגדיות בחברון

בחברון היו שני סוגי ענקים.

אחימן ששי ותלמי ילידי הענק, צאצאים לאותם מלאכים ענקים אשר סברו שיוכלו לרדת לעולם הזה ולהלחם ביצר, והנה כאשר הגיעו "ויהי כאשר באו בני האלוקים על בנות האדם וילדו להם המה הגבורים וכו'".

ומצד שני, ישיני מכפל, "האדם הגדול בענקים",אברהם אבינו ע"ה, אשר את ענקותם מסרו למסירות נפש לשמור דרך ה', ובנין אומה לפרסם שם ה'.

ארץ ישראל היא מגדלת ענקים. אך יש לדעת שגם את העונק העצום הזה, שאפשר לספוג בכולה ובהר חברון שהוא גם עמק, עצה עמוקה, אין לקחת ולחשוב שאפשר יחד עמו להתמודד, צריך המשך מתמיד של סיוע ע"י התבטלות ותפילה לה'.

אלולא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו.

ע"כ כלב, שידע את עצת המרגלים, לא סמך על כוחו ולא על יהושע רעו, אלא ידע דצריך הוא להתפלל לה' שיצילנו, וכך יש כח לירש הארץ.

שבחה של ארץ ישראל - למטר השמים תשתה מים, דורשת תפלה וקשר עם הקב"ה.

 

קשר לענינים אחרים בפרשה

ענין זה, של הזכירה המתמדת של הצורך בקשר לה', שכינת ה', ולא די בקבלת עצמה בפעם אחת, ניתן לראות עוד בפרשה:

1)המעפילים. הם רצו לילך מכח הצו הראשוני לכבוש הארץ. ובאמת עתה אין השכינה עמהם, והוכו עד חרמה.

2)נסכים, הנה כאשר קורה לאדם מאורע הוא מפריש קרבן, כעין דברי ר' ישמעאל, "כשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמינה". אמנם מאז עד הקרבתו עובר זמן. כאשר מגיעים לבית המקדש צריכים לקנות שם שוב תוספת לקרבן, פשוטה אך קבועה לכולם, נסך.

3)הפרשת חלה. אדם אסף תבואתו, וכבר נתן מעשרותיו, יותר מ20% הפריש לזכירת הקב"ה מתבואתו. ובבואו לאכול מלחמו - שוב מאותה עיסה יפריש חלה. ויזכור ה'.

4)ציצית. מה יותר שייך מציצית, שענינה זכירה מתמדת של כל מצות התורה, לא די להשתדל לקיים כל המצוות, אלא צריך דברי המזכיר תמיד את צורך קיום המצוות. וזו הציצית נותנת כח לגבור על היצר ע"י זכירת ה', כמעשה אדם אחד (מנחות מ"ד.)