דף הבית אודות הישיבה מוסדות הישיבה רבני הישיבה בעבר אלבום תמונות צור קשר
רשימת תפוצה
שם
דוא"ל

יונתן יצחק אלדר הי"ד

יונתן נולד ביום כ"ג באדר א' תשנ"ב. כל מי שהכירו, בילדותו ובנערותו, שם לב לביישנות ולענווה שהיו מוטבעים במידותיו. אהבת התורה בלטה מאד בחייו. מגיל צעיר הוא התמיד בלימודו בתלמוד-תורה שבשילה. הוא התפלל בדביקות ובריכוז מדהימים מגיל צעיר מאד, והקפיד לקום כל בוקר למנין, אהבה גדולה נוספת היתה ליונתן - המחשב. יונתן הכיר את המחשב על בוריו, והיה נותן תמיכה טכנית מקצועית ונדיבה לכל דורש. כל דבר שהוא עשה, הוא עשה בהתמדה וביסודיות. כשהגיע לכיתה ט' והחל ללמוד בישל"צ, הרצינות המדהימה בה עשה כל דבר קיבלה צורה מסודרת יותר. ספרי לימוד ההלכה אליהם דבק במיוחד היו ה"קיצור שולחן ערוך" של הרב גנצפריד עם הערות הרב אליהו, ו"פניני ההלכה" של הרב אליעזר מלמד. בתחילת כיתה י' יונתן נכנס להדרכה בבני עקיבא סניף שילה. בראש חודש אדר ב', אחרי התפילה ההמונית בכותל, חזר יונתן לישיבה. לאחר ארוחת הערב הלך ללמוד דף יומי במסכת נדרים בספריה של "מרכז הרב", בה אהב ללמוד. לאחר שהשלים את לימוד דף הגמרא, נורה בגבו ונהרג במקום. יונתן נקבר ביום בו הובא בבריתו של אברהם אבינו, ל' באדר א', והוא בן שש עשרה שנים.

 יונתן נולד בחורף הגדול של שנת תשנ"ב. סערה גדולה התחוללה בשמים ובארץ עם לידתו, ביום כ"ג באדר א' לתוך ארץ מכוסה בלבן, לביתו שבשילה.

יונתן הוא הילד השישי במשפחתנו, לאחר ארבעה בנים ובת. עוד בינקותו היה יוצא דופן בעדינותו, בצבע עורו ושערו הבהירים ובכך שבשום אופן לא הסכים לעזוב את אמא. רק לאחר גיל 3, לאחר שנגזז שערו היפה, החלק והבהיר החלו להתגלות בחזותו גם ניצני שובבות.

 מדות טובות ואהבת תורה

כל מי שהכירו, בילדותו ובנערותו, שם לב לביישנות ולענווה שהיו מוטבעים במידותיו, למבטו המושפל כאשר דיבר לגדולים ממנו ולחיוך המבויש והמתחכם בשפתיו. יונתן אהב מאד ללמוד, וכל דבר שלמד הוא העמיק בו וניסה להבין אותו על בוריו. אהבת התורה בלטה מאד בחייו. מגיל צעיר הוא התמיד בלימודו בתלמוד-תורה בשילה, והיה הולך לשיעורים בשמחה רבה. עם החבורה הקטנה שלמדה איתו בתלמוד-תורה הם הספיקו לסיים בכיתה ח' שתי מסכתות – מסכת מגילה (אותה התחילו ללמוד עוד בכיתה ז') ומסכת ברכות, כאשר הלימוד היה מתוך מסירות, התמדה ואהבת תורה. לאחר שקיבל לבר-המצוה שלו עשרות ספרים הוא החליט שעליו ללמוד, ולו מעט, מכל ספר וספר.

יונתן התפלל בדביקות ובריכוז מדהימים מגיל צעיר מאד, והקפיד לקום כל בוקר למנין, גם לאחר שנת לילה קצרה.

בתעודה שקיבל בבית הספר בכיתה ח' כתב לו המורה אילן בן ציון הערה זו:

"יונתן,
אילו נשבחך על מידותיך – דיינו,
על השקעתך – דיינו,
על יחסך לחבריך – דיינו,
על משימות רשות – דיינו, וכו' וכו'
על אחת כמה וכמה שהצטיינת בכל.
ירבו כמותך בישראל !!"

 המחשב

אהבה גדולה נוספת היתה ליונתן - המחשב. יונתן הכיר את המחשב על בוריו, והיה נותן תמיכה טכנית מקצועית ונדיבה לכל דורש. השכנים ידעו שתמיד אפשר לפנות אליו, והוא יבוא לעזור. בבית-הספר כשרצו להכין מצגות, עיתונים או כל דבר שקשור למחשב, היה ברור למי לפנות. כך גם בפעילויות של בני עקיבא ושל נוער שילה. גם בבית-הכנסת, כאשר הגבאים קנו תוכנה חדשה, יונתן היה זה שעזר להפעיל אותה ולהזין את המחשב בנתונים הנדרשים. את הכל הוא עשה מתוך שמחה ומתוך חדות יצירה. הוא היה מנסה להתמודד עם תקלות שונות ומשונות, ולאחר שהצליח לפתור אותן, חיוך רחב התפשט על פניו.

 

יסודיות ואחריות

כל דבר שהוא עשה, הוא עשה בהתמדה וביסודיות, וכך גם היה עם מכירת ארבעת המינים בביתנו. בהיותו קטן יותר, הוא היה הילד הבלונדיני הקטן, החמוד והביישן שהסתובב בין האנשים שבאו לקנות והוציא מדי פעם עוד אתרוגים ועוד הדסים. אך בשנים האחרונות, באחריותו הרבה, הוא הפך לעמוד התווך של המכירה בשילה, כשאחיו הגדולים מטפלים בקניות ובמכירה בירושלים. בשנה האחרונה הוא החל ללמוד את הלכות ארבעת המינים ביסודיות, כדי שיוכל לעזור לאנשים לבחור. הוא ניהל רישום מדוייק של ההזמנות ושל הקניה והמכירה, כך שלא ייפלו שום ספיקות.

   

 

   
הרצינות בישל"צ

כשהגיע לכיתה ט' והחל ללמוד בישל"צ, הרצינות המדהימה בה עשה כל דבר קיבלה צורה מסודרת יותר. הוא בנה לעצמו סדר יום שכלל ארבע וחצי שעות שינה בלילה (עם השלמה קטנה ביום...). את שאר היום הוא חילק לשעות, בהן למד קביעויות רבות, עם דגש מיוחד על לימוד הלכה. כשאחיו יאיר שלמד באותה תקופה ב"מרכז" ביקש ללמוד איתו חברותא, הוא אמר שהזמן הפנוי היחיד שיש לו ביום הוא בין שש וחצי לשבע בבוקר, והם אכן למדו בחצי שעה זו.

 לימוד הלכה

ספרי לימוד ההלכה אליהם דבק במיוחד היו ה"קיצור שולחן ערוך" של הרב גנצפריד עם הערות הרב אליהו, ו"פניני ההלכה" של הרב אליעזר מלמד. בקצש"ע שלו הוא הרבה לכתוב הערות ומראי מקומות של ההלכות שלמד בשו"ע ובנושאי כליו. הוא חילק את לימוד הקצש"ע לימים. לאחר מותו מצאנו שבחודש האחרון לחייו למד את השלמות הקצש"ע במצוות התלויות בארץ, ובלילו האחרון סיים אותן.

 יונתן רצה מאד לדעת את ההלכה למעשה, והרבה מאד לכתוב שאלות, בהתכתבות במחשב וב-SMS, לרב אלחנן בן נון, רב היישוב שילה, לרב ארל'ה הראל, ראש הישיבה, לרב אבינר ולרב יעקב אריאל. הוא הסביר את ריבוי המכותבים בכך שהוא לא רוצה להטריח אף אחד מהרבנים יתר על המידה...

שאלותיו של יונתן לא היו רק בתחום ההלכתי, חלק מהן נסובו בענייני אמונה.

 

תקופה של פריחה

גם בתחומים אחרים יונתן פרח בתקופת הלימודים בישל"צ. הוא אהב מאד את הישיבה ואת האוירה שבה. הוא רכש חברים טובים, עמם למד, חווה חוויות ויצא לטיולים רבים. הוא למד לנווט, ועשה הרבה תרגילי כושר, שהרחיבו את כתפיו למימדים שלא הכרנו קודם...

בבית יונתן היה בין הילדים הקטנים, אך מאז שיצא לישל"צ הוא הצטרף ל"חבורה" של הגדולים, איתם יצא להרבה מסעות וטיולים.

מדריך ב"בני-עקיבא"

בתחילת כיתה י' יונתן נכנס להדרכה בבני עקיבא סניף שילה. היה לו חשוב שלכל פעולה יהיה מסר חינוכי משמעותי. שתי תרומות נוספות היו לו, בגיבוש השבט שלו, וביצירת אוירה רצינית בישיבות צוות ההדרכה.

   

 ליל ראש חודש אדר

בראש חודש אדר ב', אחרי התפילה ההמונית בכותל, חזר יונתן לישיבה. לאחר ארוחת הערב הלך ללמוד דף יומי במסכת נדרים בספריה של "מרכז", בה אהב ללמוד. לאחר שהשלים ללמוד את דפי הגמרא, וכנראה גם את דפי חייו הקצרים בימים וארוכים בתורה ובמעשים טובים, נורה בגבו ונהרג במקום. למחרת, בערב שבת קודש, נקבר באדמת שילה, בבית הקברות הצופה לעמק שכה אהב לטייל בו, והגמרא המוכתמת בדמו נקברה איתו. הוא השאיר אחריו את כל המשפחה ואת כל העולם מופתע מעוצמת הטהרה אליה הגיע בחייו ובמותו.

 בהלוויה הספיד אותו אחיו דניאל: "יונתן, היית יהודי של א"י, יהודי של גאולה, עמל ושוקד בתורה, אוהב את ארץ ישראל אהבת אמת, מתוך היכרות הולכת וגוברת. אוהב את עם ישראל. "גיבור כוח עושה דברו". יונתן, כזה היית בחייך, וכזה אתה במותך. חיית גאולה בחייך, ונרצחת למען גאולתנו ובדרכנו אליה. יונתן, ילד של קודש, נטמן באדמת הקודש של השומרון, בשנת השמיטה, כשהאדמה כולה קודש, בערב שבת קודש".

 יונתן נקבר ביום בו הובא בבריתו של אברהם אבינו, ל' באדר א', והוא בן שש עשרה שנים.

 צוואה ותפילה

לאחר מותו מצאנו בספריו כמה משפטים שהשאיר לנו כצוואה וכתפילה.

בפנקסו כתב: "צריך לשמוח על הייסורים יותר מעל הטובה".

בפתח הגמרא שלו כתב: "ובילע המוות לנצח, ומחה ה' א-לוקים דמעה מעל כל פנים" (כך חרז את סיום הקיצור-שולחן-ערוך עם לימוד הגמרא...).

 יונתן היה ילד ברוך כשרונות, אך הדרגה העצומה אליה הגיע לא היתה רק בזכות הכשרון, אלא הרבה בגלל מסירות, דביקות, חריצות והתמדה בחתירה ליעדים שהציב לעצמו, והרצון העז לעלות במעלות התורה והמידות.

 

"צר לי עליך אחי יהונתן, נעמת לי מאד".

מאביטל ודבורה, אימו ואחותו של יונתן