בשנת תשמ"ט יצא המחנה לדרכו בפעם הראשונה.
ההיקף היה קטן יחסית והפעילות היתה צנועה.
עם השנים קיבל המחנה פירסום גדול יותר והפך
להיות יותר ויותר פופולארי. ההצלחה היתה רבה,
אך ההוצאות הרבות שנדרשו על מנת לארגן מחנה
מסוג זה לא אפשרו את המשך קיומו.
לאחר הפסקה של מספר שנים גבר הצימאון למחנה
שכזה. קיבלנו פניות רבות של מחנכים וחניכים
לשעבר שקבלו על כך שהמחנה לא מתקיים. הנוער
מרגיש לא מבוסס. הוא לא מרגיש קשור לתורה.
יותר ויותר תלמידים בוחרים במסלולים שאינם
תורניים. תופעת הדת"לשים (דתיים לשעבר) הולכת
וגוברת... אלו הן מעט מן הטענות שעלו.
מה במחנה?
חיים אנו בדור של גאולה. דור שאבות אבותינו
היו מוכנים לתת כל אשר להם על מנת להיות בו
שליחים של ריבונו של עולם. על כן הדרישה
מאיתנו היא גדולה. לשליחות מיוחדת יועדנו
ועלינו לפתח דריכות שתלמד אותנו לומר 'הנני'
לכל מפעל שיכול להחיש את גאולת ישראל.
במחנה מבקשים אנו לשתף את החניכים במידת האפשר,תוך שילוב אטרקציות ופעילות
אתגרית מגוונת,
באוירה הישיבתית המיוחדת המלווה אותנו במהלך
לימודנו בישיבה. אוירה של בנין האישיות הפרטית
מתוך מבט על צרכי התקופה והדור. אוירה המפיחה
רוח של שליחות בקרב השותפים ורותמת אותם
למשימה הגדולה המוטלת על כתפינו בדור של
גאולה. אוירה של אהבת תורה ומתוך כך בניין
החיים. אוירה של רצינות ורצון לברר ומתוך כך
שמחת חיים אמיתית. אוירה של תיקון המידות
ומתוך כך איש את רעהו יעזורו ואיש לאחיו יאמר
חזק. אוירה שעל ברכיה אנו זוכים להתחנך על-פי
הדרכת מרן רה"י לאור תורתם של מרן הראי"ה קוק
זצ"ל ובנו מרן הרצי"ה זצ"ל אשר סללו לנו את
הדרך ומתורתם אנו יונקים, מכתביהם ומפי באי
כוחם.
האוירה הייחודית האופפת את המחנה מתאפשרת
בעיקר עקב הליווי הצמוד של תלמידי הישיבה
המלוים את המחנה לאורך כל הדרך. התלמידים
שותפים מלאים בלימוד כמו בריקודים ובאטרקציות
השונות ושאר הפעילות העניפה. מטבע הדברים
נרקם קשר מיוחד בין השותפים – זהו קשר חי של
התרוממות רוח ובנין מידות, קשר פורה ומפרה
המקנה לחניכים יחס אישי ויכולת לפתח דיונים או
שיחות אישיות שקשה לפתח בפורום רחב.
במרכז המחנה עומדות הדמויות אשר מלוות את בנין
אישיות התלמידים במהלך השנה כולה –
הר"מים. הם מלוים את המחנה לאורך כל הדרך
ובכך נותנים לחניכים יכולת להתייעץ, לשאול,
לברר ומעל הכל להתרשם מאישיות אשר בנתה את
שיעור קומתה שנים רבות בישיבה ומביעה בצורה
המוחשית ביותר מהי 'תורת חיים'.
ביקורו של מרן ראש הישיבה הרה"ג אברהם שפירא
שליט"א במחנה היא ללא ספק נקודת השיא (בייחוד
בשל העובדה שהרב אינו יוצא מגבולות ירושלים
אלא בפעמים נדירות). ביקור מיוחד זה מעיד ללא
ספק על החשיבות המרובה שרואה הרב בקיום
המחנה. לאחר קבלת פני הרב בהגיעו למחנה
מתאספים כולם לשמוע את דברו ולאחר מכן נערך
ש"ות. לאחר מספר ימים של עיסוק פורה בשאלות של
דרך חיים, במסגרת השיעורים, השיחות, היחידות
והפעילויות השונות, נאספות שאלות שונות
המוגשות לפני הרב. שמיעת דעת התורה של הרב היא
חוויה המלווה את השומעים זמן רב – על כך יעידו
חניכים רבים.
במהלך המחנה מתקיימים שיעורים יומיים בגמרא
מפי הר"מים. השיעורים נמסרים לאחר סדר קצר בו
החניכים מלבנים את הסוגיה הנלמדת בצוותא עם
תלמידי הישיבה ומטרתם לתת את הכלים הנכונים
הניצרכים על מנת לגשת ללימוד סוגיה כראוי. לא
פעם העידו חניכים כי זו להם הפעם הראשונה בה
הם חשים סימפטיה ל"מקצוע" הנחשב לשנוא ביותר
בעיני תלמידי ישיבות תיכוניות רבות.
שיחות רבות ומגוונות מועברות במהלך המחנה. רוב
השיחות ניתנות על ידי רבנים בוגרי הישיבה
המרבים תורה ואמונה ברחבי ארצנו. פעמים
שבסוגיות מסוימות מציעים הרבנים האורחים דרכי
חשיבה שונות, עובדה שמפרה דיונים ומאירה את
הדברים מזויות נוספות.
את המחנה מרכז תלמיד ותיק בישיבה. הוא מתווה
את הדרך החינוכית בעזרת הר"מים והמדריכים
ומרכיב את מערכת השעות על פי שיקולים פרקטיים
וחינוכיים. הוא מלווה את המחנה מתחילה ועד סוף
ועוסק בכל הקשור לתכנים המועברים. זאת לצד
שיחות כלליות ואישיות עם החניכים וניהול ישיבות
מדריכים לשם הפקת לקחים והצבת יעדים חדשים.
'יחידות מדריכים', ביחידות אלו, המועברות על
ידי תלמידים נבחרים מהישיבה, מבקשים אנו לפרוס
מסכת מסודרת של השקפת עולם מבוררת ומובנית.
המדריכים יושבים שבועות מספר לפני המחנה
ומלבנים יחד סוגיות שונות באמונה. בעזרת
הבירור המשותף מרכיבים הם מערך של יחידות אשר
מטרתן לחשוף בפני החניכים עולם ערכים עמוק
ומבורר יותר. לכל מדריך קבוצה של כ-15 חניכים
איתם הוא מנהל דו-שיח קבוצתי שמתפתח על בסיס
דפי מקורות שהוכנו בעוד מועד. בין המדריך לבין
חניכיו נרקמת מערכת יחסים אישית ומלאת אמון.
זהו קשר הדוק שנשאר גם לאחר המחנה באמצעות
טלפונים, מכתבים וביקורים הדדיים.
בשעות הפנאי מועברים על ידי תלמידי הישיבה
חוגים בנושאים שונים. החוגים מאפשרים לעסוק
בסוגיות שאינן מהוות חלק מהמערך המועבר
ביחידות המדריכים או במהלך השיחות והשיעורים.
החוגים השונים מהדקים את הקשר בין תלמידי
הישיבה לחניכים ומאפשרים להם להרחיב אופקים
בנושאים שלא תוכנן לעסוק בהם באופן רישמי. בין
הנושאים השונים שלובנו בעבר היו הנושאים: צבא
וישיבה, ליטאים לעומת חסידים, אמונה בצל
השואה, התגברות על משברים, מיסטיקה ויהדות,
ספורט ויהדות, התנגשות אידיאלים, חיים בדור של
גאולה, עם שאוהב את ארצו, מהי אהבה? ועוד,
ועוד...
חניכי המחנה הם בוגרי כיתות י' ו-יא' ומגיעים
מכל רחבי הארץ. אחת ההצלחות הגדולות מבחינת
הנרשמים זהו המגוון הרחב של החניכים השונים.
במחנות השונים השתתפו חניכים שהפער ביניהם
מבחינת הרמה הדתית היה גבוה במיוחד. הדבר לא
הפריע כמעט לכימיה המיוחדת שלוותה את השותפים.
כולם יצאו עם תחושה של שייכות ורצון להמשיך את
הקשר המיוחד הזה.
אוירת השבת במחנה היא מאוד מרוממת לאחר שבוע
שלם גדוש, הן מבחינת תכניו והן מצד פעילות
הקיט הרבה שנערכה לצידם, זהו הרגע המתאים ביותר לקבל את פני
השבת. זה הזמן לנוח מעט מעמל השבוע ולהאזין
למנגינת שירי השבת הישיבתיים. בשלב זה ניתנת
האפשרות להביט לאחור על השבוע שעבר עלינו,
להפנים את הדברים, לסגור את הקצוות ולסכם
בקצרה מעט ממה שעבר עלינו במהלך השבוע המרתק.
השתתפות חוזרת
אחוז גבוה מקרב תלמידי השישית שהשתתפו במחנה
תורת חיים תשס"א חזרו והשתתפו בהתלהבות במחנה
התשס"ב. נתון המלמד על האוירה הייחודית ששבתה
לבבות רבים.
המשך הדרך
המחנה היוה עידוד משמעותי לבוגריו בהמשך דרכם.
75% מבוגריו קבעו את לימודם אחר סיום הלימוד
בישיבה התיכונית בישיבות גבוהות מהטובות בארץ.
ה 25% הנותרים קבעו את לימודם בישיבות הסדר.
אחוזי הצלחה גבוהים אלו מלמדים על חשיבותו
הקריטית של המחנה בעיצוב עתידם הרוחני של
תלמידי הישיבות התיכוניות. אנו סמוכים ובטוחים
כי בוגרי המחנה דאשתקד, אף הם ילכו בדרך זו –
עדויות רבות לכך נאספות בכל הזדמנות של מפגש.
אנו תקוה ותפילה כי כל אחד ימצא את המקום
הראוי שיוכל להוציא לפועל מה שיותר מן הכוחות
המיוחדים הטמונים בו.
