מרן הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל נולד בכ"ה בתמוז תרס"ט בסלוצק לאביו הרב בנימין איזאעליט הי"ד, לימים רבה של קוידנוב, שהוגלה לסיביר שם קפא למוות על קידוש השם.
הרב ישראלי למד במסירות נפש ממש. בגלל גזירות השלטונות לא למד בישיבה במשך שנים רבות, אך למד בכל עת בהתמדה ובשקידה.
הרב גנב את הגבול מרוסיה לפולניה ביחד עם שנים מחבריו (הרב דוד סלומון והרב אברהם שדמי). שם הם נאסרו. רק בעזרת אישורי עליה שנשלחו על ידי מרן הרב זצ"ל, בהתערבותו של הרב צבי יהודה זצ"ל, ניצלו וזכו לעלות לארץ ישראל.
בירושלים למד הרב בישיבת מרכז הרב. הוא היה בין השלושה (ביחד עם הרב דוד חנזין והרב יהודה גרשוני) שזכו לכך שמרן הרב אמר לפניהם את השיעור לפני שאמר אותו בישיבה. הרב ישראלי זכה להיות מקורב למרן הרב זצ"ל ולמרן הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל, שעמד בראשות הישיבה לאחר הסתלקות הרב
הרב ישראלי הוסמך בסמיכת חכמים על ידי הגאונים הרב יעקב משה חרל"פ, שהיה כאמור רבו, הרב איסר זלמן מלצר, והרב יעקב קלמס.
בשנת תרח"צ נבחר לשמש ברבנות כפר הרא"ה. שם התחיל בעבודה הגדולה של בירור כל הלכות התלויות בארץ, וכן שאלות רבות שעמדו על הפרק בעניני משק חקלאי, כמו חליבה בשבת. הוא נודע בכל העולם הרבני בבקיאותו הרבה בכל נושאים אלו, וביכולת הפסיקה שלו.
בתקופה זו הרב גם התעסק בבירור הלכות מדינה, במאמרים רבים שכתב וכעורכו של "התורה והמדינה", קובץ תורני שהשתתפו בו רבים מגדולי הדור.
פסקי הלכה אלו, וכן המאמרים הרבים שכתב היוו את היסוד של ספריו "ארץ חמדה" ו"עמוד הימיני".
הרב גם היה הראשון שעסק בסידור סוגיות רבות במחשבת ישראל, כפי שבא לידי ביטוי בספרו "פרקים במחשבת ישראל". גם שם בא לידי ביטוי הסדר המופלא, וכן היכולת להגיע לעומקו של כל ענין מסובך, בעיקר בדבריו "בשולי המקורות" שבסוף כל נושא.
בשנת תשי"ב נבחר להיות חבר במועצת הרבנות הראשית. ובשנת תשכ"ה נתמנה לכהן בבית הדין הרבני הגדול. על פי בקשת מרן הרב צבי יהודה זצ"ל הרב חזר לישיבה ואמר שיעור כללי באופן קבוע כל יום חמישי. שיעורים אלו נאמרו במשך ל"ו שנה, עד שלשה חדשים לפני הסתלקותו.
לאחר הסתלקותו של מרן הרב צבי יהודה זצ"ל, עמד מו"ר הרב ישראלי זצ"ל בראשות הישיבה לצד מו"ר הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל.
בסוף שיעור אחרון שאמר בישיבה, ערב ראש חודש ניסן תשנ"ה, מו"ר הרב ישראלי נפרד מהתלמידים, ואמר אתם תמשיכו ללמוד ולעלות בתורה.
מו"ר הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל הסתלק ביום שבת קודש פרשת "שלח-לך" י"ט סיון תשנ"ה.
מלבד הספרים שהוזכרו לעיל, יצא לאור גם "חוות בנימין", "משפטי שאול", וכן ספרי שיחות ודרשות שנשא בימי מועד.